החלטה בתיק ת"א 21481-12-11

1.      התובעת, ילידת 13.4.64, נפגעה בתאונת דרכים ביום 19.4.99, ואח"כ שוב ביום 1.1.08.

בית משפט השלום, שאליו הוגשה התביעה לכתחילה, מינה מומחים רפואיים, ולהלן פירוט קביעותיהם:

ד"ר משה לוינקופף בתחום האורטופדי התרשם מפגיעה בעמוד השדרה הצוארי, וקבע  6.5% ע"ח התאונה ה- I, ו- 3.5% ע"ח התאונה ה- II.

פרופ' אהרנפלד בתחום הראומטולוגי התרשם מפיברומיאלגיה, וקבע נכות בשיעור 15%. 12% ע"ח התאונה ה-  ו-3% ע"ח התאונה ה- II. 

ד"ר אריה קוריצקי בתחום הנוירולוגי קבע נכות בשיעור 5% בגין צליפת שוט: 3% ע"ח התאונה ה- I, 2% ע"ח התאונה ה- II.

ד"ר משה הראל קבע שלא נותרה לתובעת נכות בתחום אא"ג.

2.      לפני בקשת התובעת למנות מומחה בתחום הנוירופסיכולוגי. הבקשה נובעת מקביעות שונות בחוות הדעת, בהן בעיקר חוו"ד פרופ' אהרנפלד, שהתרשם כי התובעת לא תוכל לחזור לעבודה בתחום המחשבים, כיוון שהיא "מדווחת שהיא סובלת מקשיי ריכוז וקושי לשבת מול צג מחשב לתקופה ארוכה". נרשמו גם תלונות של התובעת אצל הרופאים המטפלים, אודות הפרעות זכרון, קשב וריכוז.

התובעת מוסיפה כי לפי פרסום של המרכז הרפואי הדסה, חולים רבים שסובלים מפיברומיאלגיה סובלים גם מ"הפרעה נוירו-קוגניטיבית הנובעת מההפרעה עצמה".

התובעת עברה אבחון נוירופסיכולוגי במסגרת יחידת הזיכרון, קשב ולקויות למידה בבי"ח אסף הרופא. נמסר לה כי התוצאות מלמדות על ירידה ברמת הקשב והריכוז, ועל קשיים בתפקודים ניהוליים ובהוצאה לפועל של משימות מורכבות. בהמשך צירפה התובעת את  ההערכה שבוצעה, ובה התרשמות הצוות הבודק והמלצותיו. אבהיר שאין בהמלצות הערכה אל מול המצב הקודם לתאונות, ולכן אין תמיכה בטענת התובעת כי קיימת ירידה בתפקוד כלשהו, אלא מטבע הדברים, קביעות אודות המצב הקיים, כפי שנבדק בהערכה זו.

3.      הנתבעות מתנגדות למינוי המבוקש, וסבורות כי התסמינים שהתובעת מתלוננת עליהם מוסברים ע"י הפיברומיאלגיה, ואכן, פרופ' אהרנפלד התייחס אליהם בחוות דעתו. עוד טוענת הנתבעת 1, כי התלונות עלו לראשונה כחלוף 14 שנים מן התאונה הראשונה. כן נטען כי התובעת אובחנה עוד לפני התאונות כסובלת מהפרעת שינה מעוכבת, שגם היא גורמת לקושי בניהול שגרת חיים רגילה.

4.      התובעת השיבה לטענות, בעיקר כי אין לחסום את בקשתה בשלב מוקדם זה.

5.      לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת ובתשובה, החלטתי לדחות את הבקשה. אלו נימוקי:

א.      מדובר בהערכה קוגניטיבית שנעשתה לתובעת, במסגרת יחידת זיכרון, קשב ולקויות למידה שבמרכז הרפואי אסף הרופא. כאמור בהערכה, היא נעשתה על ידי ד"ר מיכאל הייגרכט, מומחה לנוירולוגיה, שעומד בראש היחידה, וע"י מר רן שורר, נוירופסיכולוג.

כבר מן האמור לעיל עולה כי נושא ההערכה מצוי בתחום הסמכות הקלינית של לפחות אחד מן הרופאים שכבר מונו בתביעה זו.

כאמור בבקשה עצמה, התלונות הדומות נמסרו גם למומחה בתחום הראומטולוגי, ד"ר אהרנפלד.

ב.       אין מדובר בתלונות חדשות שלא היו ידועות לתובעת בשעה שהופנתה למומחים מטעם בית המשפט. התובעת התלוננה על אותן תופעות של עייפות ושכחה, שמפריעות לתפקודה, והדבר קבל התיחסות מפורשת בחוו"ד פרופ' אהרנפלד.

על כן נראה כי מינוי מומחה נוסף בתחום שכבר נבחן ע"י המומחים מטעם בית המשפט, לא יוסיף להערכה מדוייקת יותר של התביעה, אך עלול להביא להערכה סותרת של מומחים בתחומים זהים, דבר שהמנגנון הקבוע בחוק הפיצויים מבקש למנוע.

6.      הבקשה למינוי מומחה נוסף הגיעה בשלב שהתביעה היתה קבועה לדיון בתחשיבי נזק שהצדדים הגישו. לבקשת ב"כ התובעת בוטלה אותה ישיבה. היא נקבעת בזה עתה, מחדש, ליום 15.7.2013 בשעה 09:30.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ג, 30 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: